בן לסוחר תבואות בבז׳שץ׳ קויאבסקי
ברוך גאיץ נולד ב־21 במאי 1921 בבז׳שץ׳ קויאבסקי, עיירה קטנה בחבל קויאבי שבמרכז פולין, סמוך לוולוצלבק. הוא היה השלישי מבין ארבעה ילדיהם של אלכסנדר זיסקינד גאיץ, סוחר תבואות, ושל רבקה לבית רידל. אחיותיו צביה וחוה נולדו ב־1918 וב־1919, ואחיו נפתלי ב־1923. בבית קראו לו ברוך; בפולנית, בולק.
פורט רדזיוויל, שבו מת אביו
בינואר 1940 נעצר בידי הגסטפו בעיר הולדתו ונשלח למחנה עבודת כפייה מקומי. ביוני 1941 הועבר למחנה העבודה בפורט רדזיוויל שבפוזנן. גם אביו הוחזק שם, ושם מת ב־18 במרץ 1942. בולק היה אז בן עשרים.
אמו, שתי אחיותיו ואחיו נרצחו באותן שנים. כשמילא עליהם דפי עד ב־1999, רשם את מקום מותם: חלם.
אושוויץ 138273
באוגוסט 1943 נשלח לאושוויץ ונרשם כאסיר מספר 138273. הוא ברח פעם אחת ונתפס, והוכנס לפלוגת העונשין של המחנה, עונש שמעטים שרדו.
שם שאול: ״בולק גיא״
בינואר 1945 רוקנו המחנות מערבה, ובוכנוואלד היה צפוף עד אפס מקום. ברישום מחדש של האסירים החליטה קבוצה של צעירים יהודים מאושוויץ להתחזות לפולנים לא־יהודים. כל אחד בחר שם בדוי שצלילו דומה לשמו האמיתי, כדי שיהיה קל לזכור אותו. ברוך גאיץ מסר את שמו כבולק גיא.
כ״פולני״ לא נשלח עם היהודים לטרזיינשטאט אלא למחנה העבודה בלייטמריץ (ליטומרז׳יצה). הוא לא ויתר על השם לעולם. בנו נולד בשם גאיה בצ׳כוסלובקיה וגדל בשם גיא בישראל.
רכבת הפחם להולשוביצה
באביב 1945 הצטרפו בולק, אברהם הרשלום (בן 19) ודודק מושקוביץ (בן 23) לרכבת נוסעים שיצאה מהמחנה, בכוונה לקפוץ ממנה. באחת העצירות, ליד רכבת פחם, עברו אליה ושכבו שטוחים על ערמות הפחם. הרכבת הביאה אותם למחסני הפחם בהולשוביצה שבפראג. הם הגיעו במדי אסירים, מגולחים ורעבים.
משפחת סובוטקה, חנות הפרחים, המרד
מיילדת בשם יז׳ינה סובוטקובה ומשפחתה קלטו את השלושה, האכילו והסתירו אותם, ואחר כך העבירו אותם לחדר האחורי של חנות פרחים לכשלושה שבועות; ידידי המשפחה הביאו להם אוכל בתורנות. במאי 1945 הצטרפו שלושתם למרד פראג נגד הגרמנים.
בולק לא שכח את משפחת סובוטקה. ב־1963, יחד עם הרשלום ומושקוביץ, זכה לראות אותה מוכרת ביד ושם כחסידת אומות העולם, והם הביאו אותה לישראל לטעת את העץ שלה.
פרלה, אוסטי, ותינוק של שני קילו
בפראג, אחרי המלחמה, פגש את פרלה ווייס, ניצולה מרוסיה הקרפטית. ביולי 1945 כבר גרו באוסטי נאד לאבם, שם עבד בולק כשומר במחנה המעצר. בנם מילוסלב, לימים מאיר, נולד ב־13 במאי 1946 במשקל של מעט יותר משני קילו; ״סבתא סובוטקובה״ טיפלה בו עד שיצא מכלל סכנה.
קבלן בהרצליה
במאי 1949 נסע בולק ברכבת לבארי והפליג לישראל. פרלה ומאיר נסעו תחילה לארצות הברית והצטרפו אליו כעבור כחצי שנה. ב־1954 כבר גרה המשפחה בהרצליה, ושם נולדה בתם רונית בדצמבר אותה שנה. ב־1954 נרשם כחייט; לימים היה לקבלן בניין מצליח.
ב־11 ביוני 1999, בביתם ברחוב דב הוז, מילאו הוא ופרלה דפי עד על משפחותיהם שנרצחו. בולק נפטר ב־22 בפברואר 2006, באותו היום שבו נפטרה אביבה נחמני, סבתו האחרת של נכדו אלון, בהפרש של כרבע שעה. הוא קבור בכפר שמריהו.