נליפינו
פרלה נולדה ב־14 באפריל 1925 בנליפינו, כפר ליד סווליאבה ברוסיה הקרפטית, שהייתה אז חלק מצ׳כוסלובקיה (כיום זקרפטיה שבאוקראינה). שמה ההונגרי היה פירושקה, ובקיצור פירי. היא הייתה הבכורה מבין שישה ילדיהם של מאיר ווייס, סוחר שנולד בכפר ב־1895, ושל רחל לבית שטרן, שנולדה ב־1900 בלוקוט. אחיה היו דוד (1928), אלי (1931), פיליפ (1933), זלמן (1937) וישראל (1939). פיליפ נקרא על שם סבם, פיליפ ווייס.
אביב 1944
באפריל 1944, תחת השלטון ההונגרי, נעצרה המשפחה והועברה לגטו מונקאץ׳ (מוקצ׳בו). במאי גורשו לאושוויץ. פרלה נרשמה כאסירה A-19914. אמה וחמשת אחיה נרצחו; גם אביה לא שרד.
פלאשוב, בוכנוואלד, לייפציג
מאושוויץ נשלחה לפלאשוב שליד קרקוב, וביוני חזרה לאושוויץ. ב־31 באוגוסט 1944 הועלתה על משלוח לבוכנוואלד ושובצה במחנה־המשנה לנשים במרקלברג שליד לייפציג, שבו עבדו האסירות עבור חברת המטוסים יונקרס. שם שוחררה בידי הצבא האמריקני ב־18 באפריל 1945.
פראג, ומשפחה חדשה
אחרי השחרור הגיעה לפראג, ושם פגשה את בולק. הם השתקעו באוסטי נאד לאבם, ושם נולד בנם במאי 1946. היא קראה לו על שם אביה: מאיר.
ב־1949 נסעה עם מאיר לארצות הברית, בחסות דודה ג׳ון שטרן מפילדלפיה; במשפחה עוד מדברים עליו, ועוד יותר על ״הבת־דודה פירי״. כעבור כחצי שנה הצטרפו לבולק בישראל. בתם רונית נולדה בתל אביב בדצמבר 1954.
ביוני 1999 מילאה פרלה דף עד ביד ושם על אביה, על אמה ועל כל אחד מחמשת אחיה. שמותיהם בדף ״יזכור״ באתר.